מאמרים אחרונים

בתוגה פולמוסית לפרשנויות האלגוריות היהודיות והנוצריות של חוקי התורה, כותב הבכור שור כי כשם שאלוהים דיבר אל משה בבהירות – "וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (במדבר יב:ח) – כך התורה בהירה, משמעותה כפשוטה, ואין לפרש אותה באופן אלגורי.

מודל לזהות יהודית לאחר החורבן: לקרוא וללמוד את התורה כאילו חיינו תלויים בכך.

תשומת לב זהירה לבחירת המלים ולצורות הפועל הדו-משמעיות בסיפור שמשון מעידה כי המלאך שתל בו חידה למנוח. בעת ובעונה אחת, הטקסט מאפשר גם את הפרשנות הרווחת יותר, שלפיה אביו של שמשון הוא מנוח וכוחותיו של שמשון אינם אלא מתת אל.

ההשוואה בין גישתו התקיפה של נחמיה לנשים הנכריות של היהודאים ובין תיאורה החיובי של רות כמואביה שנישאה למשפחה ישראלית, חושפת מסר המשותף לשני הטקסטים ביחס לסוגיה הקשורה לזהות היהודית.

מטאפורה מקראית ליחסי אלוהים ועם ישראל.

עיון בפפירוסים ממצרים העתיקה ובמגילות עשויות עור שנמצאו באתרים כמו דיר עלא וקומראן מעיד על כך שסופרים הוסיפו קטעי טקסט למגילות קיימות, ומלמד על גבולות הגודל הפיזי של מגילות שנועדו לשימוש תדיר.

סיפורו של המקלל, בנם של אישה ישראלית וגבר מצרי, מלמד על התפיסה הכוללת של פרשת אמור בנוגע לזכויות גרים ועל החשיבות של שמירה על "קדושת המחנה".

מקובל לספר כי רבנו גרשום (נפטר ב-1028 בקירוב) היה הראשון שאסר על פוליגיניה (ריבוי נשים). אולם האופן שבו מפרש ספר ברית דמשק את החוק בויקרא יח:יח מעיד על האפשרות שהסופרים הכהניים אסרו על פוליגיניה יותר מאלף שנים קודם לכן.

התורה מתירה להוציא כלים מן הבית לפני שהכוהן סוגר ומבודד את הבית בגלל צרעת. מכך אנחנו למדים שהטומאה לא נובעת ממציאות גשמית אלא מהכרזה אנושית. חז"ל פיתחו את הרעיון הזה והחילו אותו על תחומים נוספים בהלכה.

מי זקוק למשכן? מה הטעם בעבודת הקורבנות? רמב"ם ורמב"ן מציעים תשובות שונות בתכלית לשאלות האלו, ותשובותיהן חושפות מחלוקת עמוקה על מהותן של היהדות ומצוותיה.

חטא מסתורי או תכונה מסתורית של האל?

יציאת מצרים כזיכרון תרבותי של השחרור משלטונה בן 400 השנה של מצרים על כנען.

שלוש גישות שונות בסוגיית האמיתות ההיסטורית של יציאת מצרים.

הטומאה מועברת במגע. האם מבחינה תאולוגית אפשר שהוא הדין בקדושה?

לאור הראיות העולות מן המקרא ומממצאים מן המזרח הקדום באשר להשלכותיה של שבועת שקר, אני מציעה זווית חדשה להבנת המקרה שבו קרבן אשם (ויקרא ה:כ–כו) נועד לכפר על עבירת רכוש ועל שבועת שקר שבאה לאחריה.

ושתי מבזה את אחשוורוש באמצעות הכינוי "בן סייסו של אבי" ("בר דאהורייריה דאבא"; בבלי, מגילה יב ע"ב). מקורות פרסיים ובהם סיפורו של המלך ארדשיר הראשון שופכים אור על מקורם ומשמעותם של דברי הגנאי האלה.

מגילת אסתר מסבירה כי שמו של חג הפורים נגזר מן הפור, הוא הגורל שהטיל המן כדי לקבוע באיזו יום יש לצאת במתקפה על היהודים. השם "פורים" קדום לסיפור הגורל של המן, וייתכן שמקורו בחג אשורי נשכח שבו נבחר שמה של השנה החדשה באמצעות פּוּרֻ.

ברחבי המקרא אנו פוגשים רשימה מגוונת של משפחות כהונה – הלוויים, המושיים (צאצאי משה), הצדוקים ועוד, אך בתקופת עזרא ובהיסטוריוגרפיה של ספר דברי הימים משפחת הכהונה הלגיטימית היחידה שנותרה היא של זרע אהרן; שאר משפחות הכהונה התמזגו עם "בית אהרן" או איבדו את מעמדן. כיצד ומדוע ארע הדבר?