<?xml version="1.0" encoding="UTF-8" ?>
  <rss version="2.0">
  <channel>
    <title>התורה - לימוד תורה לאור חקר המקרא</title>
    <link>https://thetorah.co.il/</link>
    <description>
    לימוד תורה לאור חקר המקרא
      מאמרים הממחישים את שיטות החקירה האקדמית ואת השלכותיה על אמונה ושמירת
      דת ודתיוּת
      </description>
      <item>
  <title>מי היו בני שבט דן?</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/who-were-the-tribe-of-dan</link>
  <description>דן, בנה של בלהה שפחת רחל, נמנה בברכת יעקב כ"אחד משבטי ישראל", ניסוח המרמז על הצורך לאשש את מקומו בתוך ישראל. במקרא מתוארים בני השבט כיורדי ים, כאומנים וכמהגרים, וכן כמי שקשרו קשרי נישואים עם זרים. גם שמשון, גיבורו המפורסם של השבט, נושא מאפיינים לא-ישראליים מובהקים. ממצאים ארכיאולוגיים מתל דן מחזקים את האפשרות שמוצאו של השבט בקבוצה זרה, שהשתלבה בישר</description>
  <pubDate>29.10.2026, 11:04:44</pubDate>
  <author>דוד אילן</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dblkma223akg008ce8rg.jpg</image>
</item><item>
  <title>אונס תמר, בתו (נכדתו?) של דוד המלך</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-rape-of-tamar-king-davids-granddaughter</link>
  <description>כאשר אמנון מנסה לכפות על אחותו למחצה תמר לשכב עמו, היא מתחננת בפניו שיבקש מהמלך דוד את ידה. האם נישואים כאלה היו באמת אפשרות בישראל הקדומה? לאחר שאמנון אונס את תמר, דוד כועס אך אינו נוקט פעולה. מדוע דווקא אבשלום, אחיה של תמר, מרגיש מחויב לנקום את הפגיעה בה?</description>
  <pubDate>20.10.2026, 15:38:51</pubDate>
  <author>יעקב (ג'ק) מרדכי ששון</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dbosk5223akg009bjtng.jpg</image>
</item><item>
  <title>נישואיה חסרי האהבה של לאה ליעקב משפיעים על בתה דינה</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/leahs-loveless-marriage-to-jacob-shapes-her-daughter-dinah</link>
  <description>לאה מעניקה לבניה שמות המבטאים את כמיהתה לאהבת יעקב, אך לבסוף מתייאשת מן התקווה לזכות באהבתו. כשנולדת בתה, היא קוראת לה דינה — שם הנגזר מן המילה "דין" ומבטא זעקה אילמת ל"צדק" לאחר שנלכדה בנישואים ליעקב, שאינו אוהב אותה. דינה, שגדלה בצל ייסורי הנישואין של אמה, מבקשת לעצמה עתיד אחר. בסיפור המקראי היחיד המעמיד במרכזו את הקשר בין אם לבת, היא יוצאת מביטח</description>
  <pubDate>14.10.2026, 9:28:19</pubDate>
  <author>נחמה אשכנזי</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dbphsca23akg009bqqbg.jpg</image>
</item><item>
  <title>בלהה וזלפה הולידו ארבעה שבטים — האם הן אפוא אמהות ישראל?</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/bilhah-and-zilpah-mothered-four-tribes-so-are-they-matriarchs</link>
  <description>רחל ולאה נתנו ליעקב את שפחותיהן, בלהה וזלפה, לנשים כדי שילדו ילדים עבורן. ארבעת הבנים שנולדו לשפחות קיבלו את שמותיהם מרחל ולאה, ושמות אלה מבטאים את רגשותיהן ואת חווייתן לנוכח הצטרפותם של ילדים נוספים למשפחתן. עם זאת, המקרא מכנה אותם בעקביות "בני בלהה" ו"בני זלפה" ומונה אותם כבני יעקב וכאבותיהם של ארבעה משנים־עשר שבטי ישראל. האם אין לראות אפוא גם בב</description>
  <pubDate>9.10.2026, 6:53:42</pubDate>
  <author>תמי שניידר, עורכי האתר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dbhkn5q23akg00c60ui0.jpg</image>
</item><item>
  <title>גרסאות שונות בנוסח המסורה: מן התלמוד ועד רש"י</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/variants-in-the-masoretic-text-from-talmud-to-rashi</link>
  <description>ציטוטים מן המקרא בספרות הרבנית אינם תואמים תמיד את נוסח המסורה שבידינו. לעיתים היו החכמים והפרשנים מודעים להבדלים בנוסח, ולעיתים נראה שלא הבחינו בהם.</description>
  <pubDate>4.11.2026, 10:05:00</pubDate>
  <author>שמחה קוגוט</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dblgu6a23akg008ccgkg.jpg</image>
</item><item>
  <title>תגובתה של שרה לעקדת יצחק ביהדות, בנצרות ובאסלאם</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/sarahs-response-to-the-binding-of-isaac-in-judaism-christianity-and-islam</link>
  <description>שרה נעדרת מן התיאור המקראי של עקידת יצחק, ואין כל רמז לכך שאברהם שיתף אותה בציווי האלוהי. האם הייתה שותפה פעילה, תומכת נאמנה או אם שבורת לב? פרשנים מאוחרים יותר השלימו את החסר המקראי בהתאם להקשרים הדתיים והתרבותיים שבהם פעלו.</description>
  <pubDate>25.10.2026, 10:05:00</pubDate>
  <author>ג'ייסון קלמן</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dbevpp223akg0088nrpg.jpg</image>
</item><item>
  <title>אברהם מביס את כדרלעומר, המלך הקדם־פרסי</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/abraham-defeats-chedorlaomer-the-proto-persian-king</link>
  <description>באידיאולוגיה המלכותית האכמנית הציגו מלכי פרס את עצמם כיורשיה של המסורת המלכותית העילמית הקדומה, ואף אימצו את התואר העילמי הקדום "מלך אנשאן". על רקע זה, הסיפור החריג על אברם כלוחם (בראשית יד) המנצח את ארבעת המלכים מן המזרח בהנהגתו של כדרלעומר מלך עילם, עשוי לשקף את משאלתו הסמויה של המחבר לניצחון ישראל על שליטיו הפרסים: אם זה קרה בעבר, זה יכול לקרות </description>
  <pubDate>19.10.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>רונלד הנדל</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dbou1ai23akg009bkmv0.jpg</image>
</item><item>
  <title>המבול משנה את האל, לא את האנושות</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-flood-changes-god-not-humanity</link>
  <description>כאשר י־הוה רואה את דרכיה הרעות של האנושות, הוא מחליט תחילה למחות אותה מעל פני האדמה, אך בהמשך בוחר להציל את נח ומשפחתו. לאחר המבול, בעקבות קורבנו של נח, י־הוה מתחייב שלא לשוב ולקלל את האדמה ולא להשמיד את כל החי, אף שיצר לב האדם נותר רע מנעוריו. הסיפור מתאר אפוא לא את התקדמותה המוסרית והרגשית של האנושות, אלא את זו של י־הוה.</description>
  <pubDate>7.10.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>רונלד הנדל</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=db3602q23akg009t2oeg.jpg</image>
</item><item>
  <title>הסיפור הקדמוני המקורי של העברים</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-original-primeval-history-of-the-hebrews</link>
  <description>לפני שנוסף סיפור המבול, עסקה ההיסטוריה הקדומה בעיקר בתמותת האדם, ביחסי משפחה ובהסברים אטיולוגיים למנהגים, לאורחות חיים ולמקצועות אנושיים. רק בשלב מאוחר יותר הורחב הנרטיב ונוספו אליו סיפור המבול וסיפור מגדל בבל.</description>
  <pubDate>7.10.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>דיוויד מ' קאר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=db360ga23akg009t2r7g.jpg</image>
</item><item>
  <title>מן האור הקדמון ועד השבת: כיצד הפכה הבריאה לשבעה ימים</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/from-the-primordial-light-to-shabbat-how-creation-became-seven-days</link>
  <description>בתקופה שלאחר הגלות עוצב סיפור הבריאה במתכונת של שישה ימי בריאה, כדי להעניק הסבר אטיולוגי לשבת. מתכונת זו חייבה את בריאת האור כבר ביום הראשון, כדי לאפשר את ההבחנה בין יום ללילה. ממילא, היה צורך לייחס לשמש ולירח שנבראו ביום הרביעי תפקידים נוספים, מעבר להיותם מקורות אור.</description>
  <pubDate>4.10.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>כריסטוף ברנר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=db0vqnq23akg00fa9rf0.jpg</image>
</item>
  </channel>
     </rss>