<?xml version="1.0" encoding="UTF-8" ?>
  <rss version="2.0">
  <channel>
    <title>התורה - לימוד תורה לאור חקר המקרא</title>
    <link>https://thetorah.co.il/</link>
    <description>
    לימוד תורה לאור חקר המקרא
      מאמרים הממחישים את שיטות החקירה האקדמית ואת השלכותיה על אמונה ושמירת
      דת ודתיוּת
      </description>
      <item>
  <title>הנילוס: הנהר שקיים את מצרים ועיצב את עולמה האמוני</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-nile-the-river-that-sustained-egypt-and-shaped-its-faith</link>
  <description> הנילוס, המכונה במצרית העתיקה חַעְפִּי (Hapi) – שמו של הנהר וגם של האל המגלם אותו – זרם בין חולות המדבר, ועלה על גדותיו מדי שנה באופן מסתורי, כשהוא מביא עמו פוריות וחיים לתושבי מצרים. האמינות של הנילוס הפכה את מצרים למקור מזון בתקופות של רעב אזורי, בעוד שספר דברים מבטיח כי לישראל יש על מי לסמוך בכל הנוגע לגשם: י-הוה.</description>
  <pubDate>15.7.2026, 7:54:36</pubDate>
  <author></author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d9bnf7a23akg008kokug.jpg</image>
</item><item>
  <title>חילולה של ירושלים</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-violation-of-jerusalem</link>
  <description>"ראה ה' והביטה"! (איכה א:יא). ירושלים, שנפלה קורבן לתקיפה מינית, מתנגדת לניסיונו של המספר הגברי במגילת איכה להטיל עליה אשמה ובושה, ודורשת מה' להכיר בסבלה.</description>
  <pubDate>19.7.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>רחל אדלמן</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d9e6v5q23akg00e6c2vg.jpg</image>
</item><item>
  <title>"ושם ראינו את הנפילים" — מפגשים קדם-מודרניים עם עצמות ענק</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/there-we-saw-the-giants-premodern-encounters-with-giant-bones</link>
  <description>סופרים יוונים, רומאים, נוצרים ויהודים תיארו גילויים של עצמות ענקיות שנחשפו מן האדמה, ופירשו אותן מנקודת מבטם: היוונים והרומאים זיהו בהן את שרידיהם של גיבורים ומפלצות מן המיתולוגיה; הסופרים היהודים זיהו אותן כשרידיהן של הנפילים (הענקים) המקראיים, ובמיוחד כעוג, מלך הבשן. תגליות אלה חיזקו את האמונה הרווחת שבעבר הרחוק חיו בני אדם בעלי ממדים גדולים לאין</description>
  <pubDate>15.7.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>סטיבן פיין, אלישע פיין</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d9bjmp223akg008kmbig.jpg</image>
</item><item>
  <title>יונה מותיר אותנו עם שאלות, ולכן יום הכיפורים מסתיים במיכה</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/jonah-leaves-us-with-questions-so-on-yom-kippur-we-end-with-micah</link>
  <description>האם ה' תמיד מקבל את מעשה התשובה? האם רחמיו הם תמיד מעלה? והאם באמת סלח לנינווה? בהוספת מיכה ז:יח–כ לסופו של ספר יונה, נדמה כי יונה עצמו מכיר לבסוף בטובתם של רחמי האל.</description>
  <pubDate>25.6.2026, 8:47:01</pubDate>
  <author>מארק צבי ברטלר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d95rnv223akg00e4vsqg.jpg</image>
</item><item>
  <title>פרה אדומה: טקס הסבון</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/red-heifer-a-soap-ritual</link>
  <description>לאחר מגע עם גופה, יש להזות על האדם תערובת נוזלית המכילה את אפר הפרה האדומה, יחד עם ארז ואזוב, צמחים אלקליים שכאשר הם נשרפים, משמשים מרכיבים עיקריים בחומרי ניקוי.</description>
  <pubDate>9.7.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>יוסף וויינשטיין</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d97kc5223akg00b17n5g.jpg</image>
</item><item>
  <title>סיפור אתונו של בלעם: פרודיה פולמוסית מאוחרת</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-account-of-balaams-donkey-a-late-polemical-burlesque</link>
  <description>כבר בשנת 1877 ציין מרקוס קאליש, מן החוקרים היהודים הראשונים שעסקו במחקר ביקורתי של המקרא, כי סיפור אתונו של בלעם הוא תוספת מאוחרת הסותרת את הסיפור בכללו, הן מבחינה נרטיבית והן מבחינה אידיאולוגית. ואכן, בעוד שבעלילה המרכזית בלעם הוא דמות נבואית הראויה לכבוד, התוספת מציגה אותו באופן לעגני.</description>
  <pubDate>21.6.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>אלכסנדר רופא</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8se2k223akg00bjanc0.jpg</image>
</item><item>
  <title>פסאודואפיגרפיה מקראית: האם ייחוס כוזב של טקסטים מקראיים הוא מעשה מטעה?</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/biblical-pseudepigraphy-are-falsely-attributed-biblical-texts-deceptive</link>
  <description>האם עריכה וכתיבה בשמם של משה, שלמה או דניאל הייתה מוסכמה ספרותית לגיטימית, ואולי אף מוצדקת בשל רוח הקודש של המחבר? או שמא נוהג זה מהווה צורה של הונאה, ואף סוג של זיוף ספרותי?</description>
  <pubDate>22.6.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>יונתן קלוונס</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d950o7i23akg00cgt7b0.jpg</image>
</item><item>
  <title>האם רכושו של האל שייך לכהונה? החוק החיתי לעומת החוק המקראי</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/does-gods-property-belong-to-the-priesthood-hittite-versus-biblical-law</link>
  <description>ספר ויקרא מתיר לכוהנים ולמשפחותיהם ליהנות מהתרומות והקרבנות המוקדשים ליהוה. הדבר שונה מהנוהג החיתי, האוסר על כוהנים לגשת לחפצים קדושים מלבד בהקשרים פולחניים מוגבלים. מה הסיבה להבדל בין שתי מערכות הכהונה הללו?</description>
  <pubDate>18.5.2026, 13:45:10</pubDate>
  <author>עדה תגר כהן</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8js2q223akg00f6da40.jpg</image>
</item><item>
  <title>התפתחות הכתב: מן העברי הקדום אל הכתב הארמי</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-transformation-of-hebrew-script-from-paleo-hebrew-to-aramaic</link>
  <description>לפני גלות בבל, נהגו בני ישראל ובני יהודה לכתוב בכתב העברי הקדום (הכתב הפלאו-עברי). בתקופת בית המקדש השני, התפשט הכתב הארמי עד שהחליף את הכתב העברי הקדום. תהליך זה הרחיק לכת עד כדי כך שחז"ל אף פסלו ספר תורה הכתוב בכתב העברי הקדום.</description>
  <pubDate>5.7.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>אהרון קולר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d9bjn8q23akg008kmci0.jpg</image>
</item><item>
  <title>התורה על רגל אחת</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-torah-on-one-foot</link>
  <description>מהו המסר היסודי ותכליתה של התורה?</description>
  <pubDate>7.5.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>עורכי האתר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d7u3es223akg00ek154g.jpg</image>
</item>
  </channel>
     </rss>