<?xml version="1.0" encoding="UTF-8" ?>
  <rss version="2.0">
  <channel>
    <title>התורה - לימוד תורה לאור חקר המקרא</title>
    <link>https://thetorah.co.il/</link>
    <description>
    לימוד תורה לאור חקר המקרא
      מאמרים הממחישים את שיטות החקירה האקדמית ואת השלכותיה על אמונה ושמירת
      דת ודתיוּת
      </description>
      <item>
  <title>אברהם מביס את כדרלעומר, מלך הפרסים הקדומים</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/abraham-defeats-chedorlaomer-the-proto-persian-king</link>
  <description>באידיאולוגיה המלכותית האכמנית הציגו מלכי פרס את עצמם כיורשיה של המסורת המלכותית העילמית הקדומה, ואף אימצו את התואר העילמי הקדום "מלך אנשאן". על רקע זה, הסיפור החריג על אברם כלוחם (בראשית יד) המנצח את ארבעת המלכים מן המזרח בהנהגתו של כדרלעומר מלך עילם, עשוי לשקף את משאלתו הסמויה של המחבר לניצחון ישראל על שליטיו הפרסים: אם זה קרה בעבר, זה יכול לקרות </description>
  <pubDate>27.9.2026, 7:40:57</pubDate>
  <author>רונלד הנדל</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dasd67i23akg008qq14g.jpg</image>
</item><item>
  <title>המבול משנה את האל, לא את האנושות</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-flood-changes-god-not-humanity</link>
  <description>כאשר י־הוה רואה את דרכיה הרעות של האנושות, הוא מחליט תחילה למחות אותה מעל פני האדמה, אך בהמשך בוחר להציל את נח ומשפחתו. לאחר המבול, בעקבות קורבנו של נח, י־הוה מתחייב שלא לשוב ולקלל את האדמה ולא להשמיד את כל החי, אף שיצר לב האדם נותר רע מנעוריו. הסיפור מתאר אפוא לא את התקדמותה המוסרית והרגשית של האנושות, אלא את זו של י־הוה.</description>
  <pubDate>18.9.2026, 10:49:38</pubDate>
  <author>רונלד הנדל</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dat7t5223akg008r3uc0.jpg</image>
</item><item>
  <title>ההיסטוריה הקדומה המקורית של העברים</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-original-primeval-history-of-the-hebrews</link>
  <description>לפני שנוסף סיפור המבול, עסקה ההיסטוריה הקדומה בעיקר בתמותת האדם, ביחסי משפחה ובהסברים אטיולוגיים למנהגים, לאורחות חיים ולמקצועות אנושיים. רק בשלב מאוחר יותר הורחב הנרטיב ונוספו אליו סיפור המבול וסיפור מגדל בבל.</description>
  <pubDate>16.9.2026, 8:42:17</pubDate>
  <author>דיוויד מ' קאר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dasj78i23akg008qssvg.jpg</image>
</item><item>
  <title>מן האור הקדמון ועד השבת: כיצד הפכה הבריאה לשבעה ימים</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/from-the-primordial-light-to-shabbat-how-creation-became-seven-days</link>
  <description>בתקופה שלאחר הגלות עוצב סיפור הבריאה במתכונת של שישה ימי בריאה, כדי להעניק הסבר אטיולוגי לשבת. מתכונת זו חייבה את בריאת האור כבר ביום הראשון, כדי לאפשר את ההבחנה בין יום ללילה. ממילא, היה צורך לייחס לשמש ולירח שנבראו ביום הרביעי תפקידים נוספים, מעבר להיותם מקורות אור.</description>
  <pubDate>8.9.2026, 15:24:18</pubDate>
  <author>כריסטוף ברנר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=daq13ga23akg00bs1ni0.jpg</image>
</item><item>
  <title>האתרוג: פרי עץ הדעת טוב ורע</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-etrog-fruit-of-the-tree-of-knowledge-of-good-and-evil</link>
  <description>לפי המדרש, עץ האתרוג היה זה שקיים בשלמות את ציווי האל בעת הבריאה, כך שטעמו של העץ היה כטעם פריו. הוא היה גם עץ הדעת שממנו אכלה חוה. נטילת האתרוג בסוכות, יחד עם שאר המינים, נתפסת אפוא כמעשה של כפרה על אותו חטא קדמון.</description>
  <pubDate>27.9.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>רחל אדלמן</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dasbp9q23akg008qp790.jpg</image>
</item><item>
  <title>משמעותו של חג הסוכות עבור יהודים וגויים בעת העתיקה היוונית־רומית</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/what-sukkot-meant-to-jews-and-gentiles-in-greco-roman-antiquity</link>
  <description>חג הסוכות תפס מקום מרכזי בחיי היהודים בתקופה היוונית־רומית, והיה מוכר היטב גם בעולם הלא־יהודי. תהלוכות החג, שבהן נשאו החוגגים לולבים, הזכירו לצופים פגאנים את פולחני דיוניסוס/בכחוס, שחסידיו נשאו בחגיגותיהם את מטה התירסוס (thyrsos).</description>
  <pubDate>18.9.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>רנה בלוך</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=damjmci23akg00c08330.jpg</image>
</item><item>
  <title>אתרוג, מטהר ריחני מלכותי באשור</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/etrog-a-royal-assyrian-aromatic-purifier</link>
  <description>כאשר שליחים מיהודה הגיעו לבירת אשור כדי להגיש את המס השנתי, הם נחשפו לתבליטי אבן מונומנטליים של ישויות מכונפות האוחזות באתרוגים, פרי יקר ערך שנודע זה מכבר בזכות ניחוחו ותכונותיו הרפואיות.</description>
  <pubDate>16.9.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>נורמה פרנקלין</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dal3vta23akg00ak6jdg.jpg</image>
</item><item>
  <title>הושענא רבה: גמר חיתום הדין וליל המתים</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/hoshana-rabbah-delivering-judgment-and-night-of-the-dead</link>
  <description>בראש השנה נכתבים דינינו; ביום הכיפורים הם נחתמים; ובהושענא רבה הם נשלחים כדי לצאת אל הפועל. נאמר כי בליל הושענא רבה, אלה שנגזר עליהם למות באותה שנה יאבדו את צל ראשם. "ספר חסידים" אף מספר כי בשעה אחרונה זו של בקשת מחילה, אפילו רוחות המתים קמות מקברותיהן כדי לבקש רחמים למען החיים.</description>
  <pubDate>17.8.2026, 10:30:30</pubDate>
  <author>אמילי עמר-זיפקין </author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dap93p223akg00an1kig.jpg</image>
</item><item>
  <title>הלוח: מתי התחלנו למנות מבריאת העולם?</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-calendar-when-did-we-begin-counting-from-creation</link>
  <description>במקרא, תאריכים מצוינים בדרך כלל לפי שנות מלכותם של מלכים. עם הזמן התפתחו שיטות מניין שונות, שהתבססו בין השאר על יציאת מצרים, מחזורי היובל והשמיטה, בניית בית המקדש הראשון וחורבנו, ובניית בית המקדש השני וחורבנו. בתקופה שלאחר המקרא, נהגו לתארך מסמכים לפי המניין הסלאוקי, והוא נותר המניין המקובל בחוזים יהודיים עד ימי הביניים. החל משלהי העת העתיקה, החל ל</description>
  <pubDate>7.9.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>עורכי האתר, סשה שטרן</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=daf6d4i23akg00drk600.jpg</image>
</item><item>
  <title>משה מחוקק התורה? לא בעיני חז"ל</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/moses-the-lawgiver-not-for-the-rabbis</link>
  <description>סופרי תקופת בית שני הציגו את משה כמחבר התורה, כמחוקקה וכמי שהמצוות מיוחסות לו באופן ישיר. לעומת זאת, חז"ל מתארים שוב ושוב את משה כמי ששוכח, מתבלבל ולעיתים אף טועה. בכך, הם מצמצמים את סמכותו האישית של משה כדי להדגיש שהתורה מקורה באלוהים בלבד – ובו בזמן מחזקים את מעמדם של חז"ל כמפרשיה המוסמכים.</description>
  <pubDate>30.8.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>צפורה מחלה קלפר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=dafrn1a23akg00a8nfhg.jpg</image>
</item>
  </channel>
     </rss>