<?xml version="1.0" encoding="UTF-8" ?>
  <rss version="2.0">
  <channel>
    <title>התורה - לימוד תורה לאור חקר המקרא</title>
    <link>https://thetorah.co.il/</link>
    <description>
    לימוד תורה לאור חקר המקרא
      מאמרים הממחישים את שיטות החקירה האקדמית ואת השלכותיה על אמונה ושמירת
      דת ודתיוּת
      </description>
      <item>
  <title>יונה מותיר אותנו עם שאלות, ולכן יום הכיפורים מסתיים במיכה</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/jonah-leaves-us-with-questions-so-on-yom-kippur-we-end-with-micah</link>
  <description>האם ה' תמיד מקבל את מעשה התשובה? האם רחמיו הם תמיד מעלה? והאם באמת סלח לנינווה? בהוספת מיכה ז, יח–כ לסופו של ספר יונה, נדמה שהספר מציע תשובה לשאלות אלו, וכי יונה עצמו מכיר לבסוף בטובתם של רחמי האל.</description>
  <pubDate>25.6.2026, 8:47:01</pubDate>
  <author>מארק צבי ברטלר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8uiqd223akg00enoaf0.jpg</image>
</item><item>
  <title>פרה אדומה: טקס הסבון</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/red-heifer-a-soap-ritual</link>
  <description>לאחר מגע עם גופה, יש להזות על האדם תערובת נוזלית המכילה את אפר הפרה האדומה, יחד עם ארז ואזוב, צמחים אלקליים שכאשר הם נשרפים, משמשים מרכיבים עיקריים בחומרי ניקוי.</description>
  <pubDate>16.6.2026, 14:51:22</pubDate>
  <author>יוסף וויינשטיין</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8qf6qq23akg008imu0g.jpg</image>
</item><item>
  <title>סיפור אתונו של בלעם: פרודיה פולמוסית מאוחרת</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-account-of-balaams-donkey-a-late-polemical-burlesque</link>
  <description>כבר בשנת 1877 ציין מרקוס קאליש, מן החוקרים היהודים הראשונים שעסקו במחקר ביקורתי של המקרא, כי סיפור אתונו של בלעם הוא תוספת מאוחרת הסותרת את הסיפור בכללו, הן מבחינה נרטיבית והן מבחינה אידיאולוגית. ואכן, בעוד שבעלילה המרכזית בלעם הוא דמות נבואית הראויה לכבוד, התוספת מציגה אותו באופן לעגני.</description>
  <pubDate>21.6.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>אלכסנדר רופא</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8se2k223akg00bjanc0.jpg</image>
</item><item>
  <title>פסאודואפיגרפיה מקראית: האם ייחוס כוזב של טקסטים מקראיים הוא מעשה מטעה?</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/biblical-pseudepigraphy-are-falsely-attributed-biblical-texts-deceptive</link>
  <description>האם עריכה וכתיבה בשמם של משה, שלמה או דניאל הייתה מוסכמה ספרותית לגיטימית, ואולי אף מוצדקת בשל רוח הקודש של המחבר? או שמא נוהג זה מהווה צורה של הונאה, ואף סוג של זיוף ספרותי?</description>
  <pubDate>22.6.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>יונתן קלוונס</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8seali23akg00bjarug.jpg</image>
</item><item>
  <title>האם רכושו של האל שייך לכהונה? החוק החיתי לעומת החוק המקראי</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/does-gods-property-belong-to-the-priesthood-hittite-versus-biblical-law</link>
  <description>ספר ויקרא מתיר לכוהנים ולמשפחותיהם ליהנות מהתרומות והקרבנות המוקדשים ליהוה. הדבר שונה מהנוהג החיתי, האוסר על כוהנים לגשת לחפצים קדושים מלבד בהקשרים פולחניים מוגבלים. מה הסיבה להבדל בין שתי מערכות הכהונה הללו?</description>
  <pubDate>18.5.2026, 13:45:10</pubDate>
  <author>עדה תגר כהן</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8js2q223akg00f6da40.jpg</image>
</item><item>
  <title>התפתחות הכתב: מן העברי הקדום אל הכתב הארמי</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-transformation-of-hebrew-script-from-paleo-hebrew-to-aramaic</link>
  <description>לפני גלות בבל, נהגו בני ישראל ובני יהודה לכתוב בכתב העברי הקדום (הכתב הפלאו-עברי). בתקופת בית המקדש השני, התפשט הכתב הארמי עד שהחליף את הכתב העברי הקדום. תהליך זה הרחיק לכת עד כדי כך שחז"ל אף פסלו ספר תורה הכתוב בכתב העברי הקדום.</description>
  <pubDate>6.5.2026, 13:36:14</pubDate>
  <author>אהרון קולר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8fam8223akg00eontpg.jpg</image>
</item><item>
  <title>התורה על רגל אחת</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/the-torah-on-one-foot</link>
  <description>מהו המסר היסודי ותכליתה של התורה?</description>
  <pubDate>7.5.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>עורכי האתר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d7u3es223akg00ek154g.jpg</image>
</item><item>
  <title>בחיפוש אחר החירות</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/in-search-of-freedom</link>
  <description>באילו אופנים אנחנו עדיין משועבדים — וכיצד עשויה להיראות חירות אמיתית בימינו, הן במישור האישי והן במישור הקולקטיבי?</description>
  <pubDate>8.6.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>עורכי האתר</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8j61nq23akg00f625c0.jpg</image>
</item><item>
  <title>יהושע מל את ישראל בתגובה ללעג מצרי</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/joshua-circumcises-israel-in-response-to-egypts-scorn</link>
  <description>טרם הפכה למצווה מחייבת, שימשה ברית המילה כסמן תרבותי וזהותי. כך, ספר יהושע מתאר את חידוש המילה בגלגל (יהושע ה:ב–ט); בני יעקב דורשים מאנשי שכם להימול כתנאי לנישואין (בראשית לד); ובני ישראל מתייחסים בבוז לפלשתים על ערלתם (שופטים יד:ג).</description>
  <pubDate>28.4.2026, 9:05:00</pubDate>
  <author>דוד פרנקל</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d8ihbfa23akg009ul6eg.jpg</image>
</item><item>
  <title>קריאת המכות בהקשרן המצרי הקדום</title>
  <link>https://thetorah.co.il/article/reading-the-plagues-in-their-ancient-egyptian-context</link>
  <description>מדוע משה מתואר כ"אלוהים" לפרעה? ומדוע סיפור המכות מדגיש במיוחד את הצפרדעים, הדם והשחין? פרטים אלו מקבלים משמעות חדשה לאור הדת והתרבות המצרית הקדומה.</description>
  <pubDate>25.3.2026, 10:05:00</pubDate>
  <author>גארי רנדסבורג</author>
  <image>https://images-2-gvwk7ffjaa-uc.a.run.app?imageID=d720dra23akg00c9fucg.jpg</image>
</item>
  </channel>
     </rss>