סיפור ההתקוממות האזרחית של דתן ואבירם נגד משה ואהרן לא היה חלק מסיפור מחאת הלוויים על המעמד הנמוך שקיבלו ביחס לבני אהרן, אלא עמד בפני עצמו. המיזוג של שני הסיפורים יחד מאפשר להדגיש בצורה תקיפה יותר את העיקרון האומר כי כשההנהגה נבחרת משמיים עם ישראל חייב לקבלה.

על פי הנוסח וההקשר שלפנינו, סיפור המטה הפורח נועד להוכיח את הבחירה האלוהית באהרן ובניו לכהנים, אולם במקורו הסיפור הזה נועד להציג את בחירתו של י־הוה בשבט לוי כולו.

סיפור המטֶּה של אהרן נראה כמו סיפור אטיולוגי, הבא להסביר את קיומו של חפץ קדוש בבית המקדש. תיאור החפץ כעץ מעוצב מעיד על קשר עם האשרה, חפץ פולחני האסור על פי ספר דברים.