והסוד של אבן עזרא

פירושו הנועז של פרשן ימי הביניים בכור שור (המאה ה -12 לספירה) לפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו", מוביל להסבר אקדמי מסקרן אודות הפרשנות הפנים-מקראית, המשרטט את התפתחות המצווה.

הקשר בין חג הסוכות שישראל חגגו במקדש ובין חג השנה החדשה באוגרית ובתי הענפים שנבנו בו לאלים.

זמנו של טקס הבאת העומר, או קורבן המנחה של ראשית הקציר, הוא "ממחרת השבת" (ויקרא כג:טו). במשך אלפיים שנה התנהל ויכוח בקרב פרשנים יהודים באשר למועד המדויק של הנפת העומר. ארבעה תאריכים אפשריים הוצעו, אשר כל אחד מהם אומץ על ידי כת יהודית אחרת.

במאה ה־14 לפנה"ס הייתה ירושלים עיר כנענית; במאה ה־9/10 לפנה"ס הייתה כבר ישראלית. במקרא יש כמה וכמה תיאורים של כיבוש העיר. מה בידנו להבין מן המסורות השונות האלה?

לפני שמשה הולך לעולמו הוא מבקש מאלוהים מנהיג, "איש על העדה, אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם" (במדבר כז:יז). תשובתו של אלוהים נראית ברורה: מנה את יהושע. אך בהמשך מסופר שאלוהים מכפיף את יהושע לסמכותו של אלעזר הכהן – סימן ברור לעריכה מאוחרת. מתי ומדוע נערך השינוי הזה?

ביום הושענא רבה, היום החותם את מחזור חגי תשרי, מתקיים טקס מרתק המכונה “הושענות”. הטקס כולל שבע הקפות סביב ספר תורה ומסתיים בחיבוט של ענפי ערבות באדמה. מה משמעותו של טקס זה?

אחרי מותה של שרה, אברהם נושא אישה בשם קטורה. מי היא קטורה?

כאשר אלוהים מגלה למשה את השם י־הוה בספר שמות הוא אומר שאפילו האבות לא הכירו את השם הזה, בזמן שכל האבות משתמשים בו בספר בראשית. הפתרון שהציע המחקר הביקורתי לבעיה זו הוביל לאחד החידושים החשובים ביותר בחקר המקרא בשלוש מאות השנים האחרונות: השערת התעודות.

"וַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה!"(בראשית כט:כה). האם נבצר מיעקב להבחין במשך לילה שלם בהבדלים בין רחל, אהובתו מזה שבע שנים, ובין אחותה לאה? הפרשנים ניסו למצוא היגיון בסיפור הזה באמצעות הוספת פרטים לסיפור. אך ייתכן שעלינו לחשוב מחדש על טיב יחסיהם של יעקב ורחל במשך כל השנים הללו.