החוק המקראי הקדום כולל ציווי לשבות ממלאכה אחת לשבעה ימים, אך בראשית דרכו לא היה ציווי זה קשור לשבת, שמקורה בחגיגות לציון הירח המלא.

ההשוואה בין גישתו התקיפה של נחמיה לנשים הנכריות של היהודאים ובין תיאורה החיובי של רות כמואביה שנישאה למשפחה ישראלית, חושפת מסר המשותף לשני הטקסטים ביחס לסוגיה הקשורה לזהות היהודית.

מודל לזהות יהודית לאחר החורבן: לקרוא וללמוד את התורה כאילו חיינו תלויים בכך.