המשכן

מי זקוק למשכן? מה הטעם בעבודת הקורבנות? רמב"ם ורמב"ן מציעים תשובות שונות בתכלית לשאלות האלו, ותשובותיהן חושפות מחלוקת עמוקה על מהותן של היהדות ומצוותיה.

ההקבלות בין המשכן ובין מבנים במזרח הקדום כמו האוהל הצבאי של רעמסס השני שופכות אור על משמעותם ותפקידם האפשריים של מבנים עתיקים אלה.

האנתרופולוגית הבריטית מרי דאגלס הציעה שספר ויקרא מעוצב בצורה המשקפת את מבנה המשכן, וכי מבנה המשכן משקף את ההפרדה שנהגה במרחב במעמד הר סיני. על פי הקריאה הזו שני הסיפורים היחידים לאורך הספר נועדו לייצג את המסכים (וילונות) שהפרידו בין חלקי המשכן.

ר' נסים ממרסיי, איש המאה ה-14, סבר שמשה שמע מה' ציווי כללי על בניית המשכן ועל מצוות התורה. את פרטי המצוות כתב משה בעצמו וייחס אותם לה' כדי לגדל את שם האל. עיון מדוקדק בפסוקים רבים בספר דברים מלמד כי לתפיסה זו, הנוגעת לתפקידו של משה כמחוקק המצוות, שורשים קדומים ביותר.

התיאור של בניית המשכן מהדהד את סיפור הבריאה בבראשית א– ב:ד₁ ובכך מספק מפתח פרשני לאופן שבו הכותבים הבינו את מהות המשכן. תיאוריות פולחן מספקות תובנות נוספות לגבי המשמעות שבני ישראל הקדומים העניקו למשכן כמקום פולחן.

תיאורו המפורט של המשכן הניצב בלב מחנה ישראל מאפשר לקוראים גישה עקיפה אל ביתו הקדוש של אלוהים. הסיפור משמש תיקון לסיפור המקדש, המתאר מבנה מלכותי מרוחק מן העם הקשור בברית עם דוד.

חי, צומח או דומם? האשורולוגיה והארכיאולוגיה מספקות תשובה לשאלה עתיקת היומין

סקירה של מגוון פירושים והצגת הממצאים האיקונוגרפיים והארכיאולוגיים החדשים.

גם המסורת וגם ביקורת המקרא מבחינות בשתי מסורות אודות ארון הקודש בטקסט המקראי: ארון הברית וארון העדות. הראשון מלווה את כוחות ישראל לקרב; הוא מופיע בבמדבר י (וַיְהִי בִּנְסֹעַ הַאָרֹן) ובסיפורי הקרבות נגד הפלשתים והעמונים בשמואל. לעומתו, ארון העדות נשאר במשכן, ומשמש מקום מושב לכבוד ה' ולהתגלותו.