התקופה הפרסית

מגילת אסתר מסבירה כי שמו של חג הפורים נגזר מן הפור, הוא הגורל שהטיל המן כדי לקבוע באיזו יום יש לצאת במתקפה על היהודים. השם "פורים" קדום לסיפור הגורל של המן, וייתכן שמקורו בחג אשורי נשכח שבו נבחר שמה של השנה החדשה באמצעות פּוּרֻ.

ברחבי המקרא אנו פוגשים רשימה מגוונת של משפחות כהונה – הלוויים, המושיים (צאצאי משה), הצדוקים ועוד, אך בתקופת עזרא ובהיסטוריוגרפיה של ספר דברי הימים משפחת הכהונה הלגיטימית היחידה שנותרה היא של זרע אהרן; שאר משפחות הכהונה התמזגו עם "בית אהרן" או איבדו את מעמדן. כיצד ומדוע ארע הדבר?

סיפורי אברהם ויצחק בגרר ובבאר שבע והבריתות שהם כורתים עם השליט המקומי אבימלך, משקפים את הרקע ההיסטורי של מציאות החיים ביהודה תחת השלטון הפרסי. הם מתגוררים בארץ המובטחת, נאבקים עם בני המקום ומיישרים את ההדורים עם השליט הידידותי וירא השמיים אבימלך.

ירבעם בונה שני עגלי זהב ומציב אותם בדן ובבית אל. סופרים מקראיים בתקופה הבתר-מקראית פרשו מחדש את מעשה הכפירה הארכיטיפי הזה באמצעות עדכון של סיפור המתאר מעשה דומה מתקופה קדומה יותר: עגל הזהב של אהרן למרגלות הר סיני.

בתקופה הפרסית התפתחה התפיסה שהתורה, המורכבת מקובצי חוקים שונים, נכתבה בידי משה מפי י־הוה. התפתחות מקבילה שהתרחשה בממלכת פרס האחמנית שופכת אור על התהליך: האווסטה, כתבי הקודש של הדת הזורואסטרית הכוללים את החוק (דָּתָא) ואת המסורת (דִּינָא), יוחסו בכללותם לזרתוסטרא (זורואסטר) כפי שנגלו לו מפי אהורא מזדא.

חוקרי מצרים העתיקה מחפשים מזה זמן רב בתוך סיפור יוסף רמזים לתקופה בה נכתב. האם הפתרון לתעלומת מקורו של הסיפור טמון בחווייה של חיי קהילה יהודית בגלות במצרים?

לפי עזרא (ג:ד) ונחמיה (ח:יד–טו), חגגו "העולים משבי הגולה" (ב:א) את חג הסוכות "ככתוב". אולם החגיגות שלהם שונות מן המצֻווה בתורה, ומעידות שהחוקים שהם כתבו היו שונים במקצת מאלה שלנו. האם התורה נחתמה לפני שספרי עזרא ונחמיה נכתבו?

הצעת הסבר הגיוני לשתי השיטות הסותרות בתורה לחלוקת הארץ בין השבטים, מנקודת מבט היסטורית וביקורתית.