פרשת
ראש השנה
יום כיפור
סוכות
חנוכה
פורים
פסח
שבועות
תשעה באב
יום העצמאות
חקר המקרא
אמונה מודרנית
פרשנות ימי הביניים
מאמרים אחרונים
נושאים
מדריך משאבים
המחברים שלנו
בלוג
אודותינו
יצירת קשר
TheTorah.com
TheGemara.com
ProjectTABS.com
ספר דברים נותן לאדם הרשאה כמעט גורפת לאכול לשובע מכרמו או משדהו של שכנו כל זמן שאינו אוסף את הפירות בכלי או משתמש בכלי כלשהו לקטוף אותם. תיאור מפורסם בברית החדשה מספר על תלמידי ישוע שקטפו מלילות חיטה בשבת וזכו לקיתונות של זעם על חילול השבת – ולא על גניבה – מן הפרושים. פרשנים דנים בשאלה מהו הטעם לחוק זה, ומה הם גבולותיו.
אכילת מצה מציינת את ראשית שנת התבואה ונועדה להבטיח את תנובת קציר החיטה. אך מדוע יש לבער את כל החמץ?
החוק המקראי הקדום כולל ציווי לשבות ממלאכה אחת לשבעה ימים, אך בראשית דרכו לא היה ציווי זה קשור לשבת, שמקורה בחגיגות לציון הירח המלא.
הקשר בין חג הסוכות שישראל חגגו במקדש ובין חג השנה החדשה באוגרית ובתי הענפים שנבנו בו לאלים.
בחינת האופן בו התורה והמשנה התייחסו אל מצוות הבאת ביכורים ואל דרישתה לומר וידוי היסטורי, דרך התבוננות בחמישה מימדים: פנומנולוגי, היסטורי, אנתרופולוגי, פמיניסטי וליטורגי.