רשב"ם

בתוגה פולמוסית לפרשנויות האלגוריות היהודיות והנוצריות של חוקי התורה, כותב הבכור שור כי כשם שאלוהים דיבר אל משה בבהירות – "וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (במדבר יב:ח) – כך התורה בהירה, משמעותה כפשוטה, ואין לפרש אותה באופן אלגורי.

הטומאה מועברת במגע. האם מבחינה תאולוגית אפשר שהוא הדין בקדושה?

המעבר של פרשנות המקרא מקריאות מדרשיות לפירושים מילוליים של פסוקים בהקשרם צמחה מתוך המהפכה הקרלונגית שהוביל קרל הגדול במאה התשיעית. שיטת פירוש זו עברה לקדמת הבמה היהודית רק במאה האחת עשרה, עם פרסום פירושו של רש"י, אשר כלל בין היתר פירושי פשט. בעקבותיו התפתחה גישת הפשט של רבי יוסף קרא ושל רשב"ם.

על פרשנות לא מסורתית של "ארמי אובד אבי" מימי הביניים ועל המאבק נגדה.