כאשר אלוהים מגלה למשה את השם י־הוה בספר שמות הוא אומר שאפילו האבות לא הכירו את השם הזה, בזמן שכל האבות משתמשים בו בספר בראשית. הפתרון שהציע המחקר הביקורתי לבעיה זו הוביל לאחד החידושים החשובים ביותר בחקר המקרא בשלוש מאות השנים האחרונות: השערת התעודות.

ה' מגלה למשה כי שמו י־הוה או "אהיה" מן השורש הו"י, כלומר, "היות". אולם השם י־הוה מקורו במדיין, והוא נובע מן המונח הערבי "אהבה, איווּי או תשוקה".

סיפורי האבות בספר בראשית הם מעין  הקדמה לסיפורו של משה בספר שמות. ואולם, במקור היו אלו שני תיאורים נפרדים על מוצאו של עם ישראל. הסיפורים הללו שולבו לראשונה על ידי המחבר הכוהני בתקופה שלאחר גלות בבל.