עוד לפני תיאור מתן התורה בהר סיני, ספר שמות מספר שיתרו כוהן מדיין מייעץ למשה למנות שופטים על העם. זהו סיפור ייחודי לגבי מקור מערכת המשפט, ואין לו מקבילות בקובצי חוקים אחרים מן המזרח הקדום. ספר דברים משכתב את הסיפור המדובר תוך שהוא מייחס את הרעיון למשה וקובע את מועד התרחשותו אחרי ההתגלות בחורב.

בתקופה הפרסית התפתחה התפיסה שהתורה, המורכבת מקובצי חוקים שונים, נכתבה בידי משה מפי י־הוה. התפתחות מקבילה שהתרחשה בממלכת פרס האחמנית שופכת אור על התהליך: האווסטה, כתבי הקודש של הדת הזורואסטרית הכוללים את החוק (דָּתָא) ואת המסורת (דִּינָא), יוחסו בכללותם לזרתוסטרא (זורואסטר) כפי שנגלו לו מפי אהורא מזדא.

בני ישראל נסעו למזרחה של מואב דרך המדבר, כדי להימנע מהיתקלות במואבים. עם זאת, מסופר לנו שהם עברו דרך עָר מואב ואף קנו אוכל ומים מהמקומיים. האם הם עברו דרך טריטוריה מואבית או לא?

לפני שחמשת חומשי תורת משה נאספו ליצירה אחת, ראיות מספר דברים  ומספרי יהושע ומלכים מצביעות על כך שספר דברים עצמו נודע כ"התורה".

התשובה נמצאת במיטתו.

והסוד של אבן עזרא

המסורות היהודית, והנוצרית מייחסות את כתיבת התורה למשה, במאה ה-13 לפני הספירה לערך. האם זה גם מה שמשתמע מהתורה עצמה לגבי השאלה מי חיבר אותה ומתי?