ביקורת פמיניסטית

בת שבע עולה לראשונה על בימת המקרא כמושא תשוקתו של דוד המלך. בהמשך היא מגיעה אל המלך בתפקיד אם שלמה ומתחננת שיבחר בבנה כיורש. כשאנו בוחנים מקרוב את מעשיה של בת שבע מתגלה לנגד עינינו דמות פעלתנית, המסוגלת לתמרן את בעלה ואף את בנה על מנת להבטיח את שלומו ומלכותו של שלמה.

רוב מוחץ של חוקרי המקרא – גם הפמיניסטיים שבהם – גורס כי המקרא והחברה הישראלית הקדומה התאפיינו בפטריארכליות. אך האם קביעה זו תואמת את המציאות?

בסיפור הבריאה חווה מתוארת כ"עזר כנגדו" של אדם (בראשית ב:יח). מה פירוש הביטוי החידתי הזה?

האם אפשר לקשר בדיעבד את כל השינויים החברתיים למעמד הר סיני?

הדיוקן המקראי של מרים עלול להשאיר את הקוראת הפמיניסטית עם טעם מריר, אך קריאה ספרותית מחודשת עשויה לסייע בהדגשת תפקידה המנהיגותי-נבואי.

בחינת האופן בו התורה והמשנה התייחסו אל מצוות הבאת ביכורים ואל דרישתה לומר וידוי היסטורי, דרך התבוננות בחמישה מימדים: פנומנולוגי, היסטורי, אנתרופולוגי, פמיניסטי וליטורגי.