החשיבות – או שמא חוסר החשיבות – של ייחוס משפחתי בענייני מצוינות אישית וחיי מופת במקרא.

ספר שמות פותח בציון בני משפחת יעקב שירדו למצרים. על פי נוסח המסורה ירדו שבעים איש אולם כתב היד 4QEx^b ממגילות ים המלח מונה שבעים וחמישה אנשים. כיצד נסביר הבדל זה והבדלים נוספים בין הטקסטים?

מצבה שהתגלתה באי יֵב ופפירוס האריס א' מתארים את מלחמתו של פרעה סת־נ־חת' באירסו, תופס השלטון מן הלבנט, שהתרחשה בשנת 1186 לפני הספירה. קריאת התיאורים האלה לצד סיפורו של מַנֶתּוֹן על המלחמה באוסרסיפ יוצרת הקשר היסטורי אפשרי לאירועים שהפכו בסופו של דבר לסיפור המקראי על יציאת בני ישראל ממצרים

מקורות מצריים שופכים אור על אופי העבודה המתוארת בתורה.

על-פי ההנחה הרווחת, המונח "עברי" במקרא הוא שם נרדף ל"ישראלי".  אבל מה אומרות על כך העדויות המקראיות, ומה הקשר בין מונח זה ובין המונח ״חבירו״ (Ḥabiru) שרווח במזרח הקדום?