מטאפורה מקראית ליחסי אלוהים ועם ישראל.

ראיות מן המקרא, הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה מצטרפות לכדי תמונה המבהירה את חשיבותה הצבאית של העיר יזרעאל לממלכת ישראל בתקופת הברזל, ואת משמעותו האפשרית של המונח "היכל אחאב".

מה מלמדת אותנו הארכיאולוגיה על מיקומו וחשיבותו של כרם נבות?

במזרח הקדום נשים, כולל המלכה, שימשו ככוהנות, כפי שמגלים לנו טקסטים חיתיים. הסופרים המקראיים התנגדו לכך נחרצות בגלל קנאתם לי־הוה, למונותאיזם, ולריכוז הפולחן במקדש אחד ותחת הנהגה כוהנית אחת.

התורה מתארת את הלויים כבני שבט ישראלי נטול קרקע אשר ירשו את מעמדם כשנענו לקריאתו של משה לנקום בבני ישראל החוטאים. תיאור זה מסתיר תהליך היסטורי מורכב יותר.