בית המקדש

ספר דברים מתייחס לאתר הפולחן המרכזי כמקום שבו י־הוה בחר "לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ". זהו ביטוי יוצא דופן לתיאור מהותו המופשטת – ההיפוסטזיס – של י־הוה במקדש. ביטוי מקביל המצוי בכתובות אכדיות רבות סותר פרשנות זו ומספק תיקון חשוב לאופן שבו ניתן להבין את הנאמר בספר דברים.

בשונה מן המחברים הכוהניים שלתפיסתם קורבנות וסדרי פולחן הם תנאי הכרחי לשימור הנוכחות האלוהית במשכן, מדגישים חברי האסכולה הדויטרונומיסטית את נשגבוּת האל ואת ציות הלב והנפש.