פענוח פרשת המרגלים בעזרת השערת התעודות

סיפור מסע המרגלים,^[1] דיווחם השלילי ותגובת ה' אליו, היוו כבר מזמן דוגמה קלאסית לנרטיב שניכרות בו טביעות אצבעותיהם של מספר מחברים. הסיפור כולל מספר כפילויות ארוכות, וכן סתירות פנימיות בתיאורי מסע המרגלים.

למרות שהסימנים לריבוי מחברים הם ברורים, ההיסטוריה של חיבור היחידה הזו היא מעט פחות ברורה. האם היו אלה שתי יחידות מקבילות שחוברו זו לזו (השערת התעודות)? או שהיתה זו יחידה אחת שנוספו אליה קטעים (ההשערה ה'תוספתית' – Supplementary Hypothesis)? האם ההסבר הטוב ביותר הוא שילוב של שתי הגישות?

לימוד הפרשה הזו מאיר כמה מהבעיות שיש ביחידה השלמה כפי שהיא לפנינו, ובוחן כמה מהמודלים בהם נעשה שימוש כדי להבהיר את היסטוריית החיבור של הנרטיב המורכב הזה.

בעיות המצביעות על כך שהפרשיה היא חיבור מורכב

כפילויות

1. משה שולח את המרגלים פעמיים (יג:ג, יז).
2. המרגלים מתלוננים על הארץ פעמיים (יג:כח, לב–לג).
3. כלב משיב למרגלים האחרים ומעודד את העם לעלות לארץ (יג:ל); כלב ויהושע משיבים למרגלים האחרים ומעודדים את העם לעלות לארץ (יד:ו–ט).
4. העם מחליט לשוב למצרים פעמיים (יד:ג, ד).
5. ה' אומר למשה כי החוטאים \ דור המדבר לא יורשו להיכנס לכנען (יד:כא–כג); ה' אומר למשה ולאהרן כי דור המדבר לא ייכנס לכנען (יד:כו–לה).
6. ה' מחריג את כלב מגזירת המוות במדבר (יד:כד); ה' מחריג את כלב ויהושע מאותה גזירה (יד:ל).

סתירות

1. האם משה שולח אותם לתור את כל ארץ כנען (יג:יז₁) או רק את הר הנגב הדרומי (יג:יז₂)?
2. בדומה לכך, האם המרגלים תרים את כל כנען, ממדבר צין ועד חמת (יג:כא) או רק את הנגב עד לחברון (יג:כב)?

פתרונה של השערת התעודות

השערת התעודות מציעה גם כאן, כמו במקרים רבים, פתרון יעיל להרבה מהבעיות שהוצגו לעיל. לשיטתה, סיפור המרגלים מורכב משתי תעודות מקבילות שאוחדו לסיפור אחד. תעודה אחת שייכת למקור הכהני (P) והאחרת שייכת למקור היהוויסטי (J).

ככלל, המצדדים בהשערת התעודות סבורים שעורך התורה השאיר את התעודות המקוריות כפי שהן, פחות או יותר, ורק הוסיף מעט משלו. עם זאת, בהקשר של סיפור המרגלים מודים גם המצדדים בהשערת התעודות בכך שהתעודות המשוחזרות אינן שלמות לחלוטין (בזו של J חסרה הקדמה) וכי גם הן נערכו.

סיכום הסיפור הכהני:^[2] מסע ריגול עקר בן ארבעים יום מצפון לדרום

ה' אומר למשה לשלוח שנים עשר נשיאים, אחד מכל שבט, לתור את ארץ כנען. משה ממלא את הצו – רשימת שמות המרגלים היא תוספת כהנית מאוחרת – והם יוצאים לתור את הארץ מצפון לדרום.

הסיור אורך ארבעים יום, שבסופם שבים המרגלים למחנה במדבר פארן ומוציאים את דיבת הארץ רעה מול כל עם ישראל: הארץ אוכלת יושביה, והאנשים שבה הם ענקים.

לשמע הדברים, בני ישראל נתקפים פאניקה ומתלוננים בפני משה ואהרן כי עדיף היה להם למות במדבר. הם שואלים מדוע ה' לוקח אותם לשם, וטוענים כי מוטב לשוב למצרים. משה ואהרן נופלים על פניהם, אך יהושע וכלב, שניים מהמרגלים, קורעים את בגדיהם ועונים לעם.

הם אומרים כי הארץ היא טובה, וכי אסור לעם למרוד בה' מכיוון שה' יכול להעלותם לארץ ולהכניע את אויביהם. בני ישראל כועסים כל כך עד שהם מתכוונים לרגום "אותם" באבנים (כנראה את כלב ויהושע, אך ייתכן גם שהכוונה למשה ואהרן), ואז נראה כבוד ה' באהל מועד.

ה' מדבר עם משה ואהרן, ומצהיר כי הוא אינו יכול לסבול עוד תלונות. הוא קובע כי כל אדם שנמנה במפקד והוא בן עשרים שנה ומעלה, ימות במדבר ולא יבוא אל הארץ, למעט יהושע וכלב. העם ינדוד במדבר ארבעים שנה – שנה כנגד כל יום של מסע המרגלים – ורק אז ייכנס הדור הבא לארץ. בשלב זה מתים במגפה עשרת המרגלים שלא היו נאמנים לה'.

סיכום הסיפור היהוויסטי: מסע בדרכי בנגב עם פירות וענקים

למקור J אין הקדמה – היא ככל הנראה 'נחתכה' על ידי העורך, שהעדיף את ההקדמה של P. מכיוון שמחבר ספר דברים השתמש ב- J כמקור לגרסה שלו לסיפור, ייתכן כי ההקדמה כללה את דרישת העם לשלוח מרגלים (כמו בדברים א:כב), במקום ציווי אלוהי לעשות זאת כמו ב- P, אך זוהי רק השערה.

מקור J הקיים לפנינו פותח בציוויו של משה לשלוח מרגלים. הוא אומר להם לעלות להר הנגב, ומצווה עליהם לבדוק את איכות הארץ כמו גם את המוכנות הצבאית של יושביה, ולשוב עם מדגם מפירותיה. המרגלים עולים לנגב ומגיעים עד חברון, שם הם כורתים אשכול ענבים – היתה זו עונת ביכורי הענבים – פעולה שמסבירה את שמו המאוחר יותר של המקום, "נחל אשכול".

הם חוזרים למחנה בקדש (ברנע) ומדווחים למשה תוך שהם מראים לו (ולבני ישראל?) את הפרי. כעת הם פותחים בנאום בו הם מצביעים על הטוב ועל הרע. הטוב הוא איכות הארץ וטיב פירותיה. הרע הוא עוצמתם של יושבי הארץ, והערים המבוצרות, המאוכלסות בענקים. כלב מנסה להרגיע את העם באמרו שעליהם לעלות לארץ ולצפות לניצחון.^[3] חבריו המרגלים טוענים כי זה יהיה בלתי אפשרי. לטענתם, הם ראו שם "נפילים" (סוג של ענקים), ומצהירים כי הם היו כחגבים בעיניהם.

האנשים בכו בלילה ההוא, ואמרו זה לזה כי הגיעה העת לשוב למצרים. בשלב זה ה' פונה אל משה ואומר לו שהוא מתכנן להשמיד את ישראל ולהקים ממשה עצמו עם חדש. משה מפציר בה' שלא יעשה זאת. לדבריו, המצרים יחשבו שה' השמיד את ישראל כי הוא לא היה חזק מספיק כדי לכבוש את כנען. משה מזכיר לה' כי הוא ארך אפים ומבקש ממנו לסלוח לישראל.

ה' סולח לישראל, ומסכים להימנע מלהשמידם, אבל האנשים שמרדו בה' שהוציאם ממצרים, אלו שניסו אותו שוב ושוב במדבר, לא יראו את הארץ. ה' מתיר לכלב בלבד, מכל בני דורו, להיכנס לארץ; השאר ינדדו עד שימותו. בנקודה זו ה' מצווה את משה להפנות את העם לכיוון ים סוף, כדי להימנע ממלחמה עם יושבי הארץ. כשבני ישראל שומעים זאת, הם מתאבלים.

למחרת, קבוצת אנשים באה למשה ואומרת לו שהם מוכנים לכבוש את הארץ, אך משה עונה להם כי זה מאוחר מדי וכי ה' אינו תומך עוד בתוכנית זו. למרות זאת הקבוצה יוצאת, בעוד משה וארון הברית נשארים במחנה. העמלקים והכנענים נלחמים בהם ומכים אותם ליד חָרְמָה ("הרס").

השוואת J ו- P

מבין ההבדלים הרבים שבין שני המקורות, נעמוד כאן רק על שלושה מהם, המתמקדים בשלוש דמויות או קבוצות: המרגלים הטובים, משה, וה'.

הדגש בסיפור: האטיולוגיה של J לעומת המרגלים הטובים של P

הסיפור לפי J מדגיש את העיר חברון ואת דמותו של כלב; זהו חלק מתפקידו האטיולוגי של הסיפור.^[4] ממקומות אחרים במקרא אנו יודעים כי הכָּלֵבִים – קבוצה משבט יהודה שחבריה ראו בעצמם צאצאים של כָּלֵב – ישבו בדרום יהודה, באיזור חברון.

1. כשדוד עורך תחקור לשבוי עמלקי, הלה מתייחס לאחד האיזורים אליהם פלשו חבריו כאל "נֶגֶב כָּלֵב" (שמואל א ל:יד).
2. נָבָל, אדם עשיר שהכעיס את דוד ושחי בעיר הסמוכה לחברון (כרמל), היה "כָלִבִּי" (שמואל א כה:ג).
3. כלב מבקש במפורש את חברון לנחלה, כגמול על נאמנותו במהלך פרשיית המרגלים, ויהושע אכן ממלא את בקשתו (יהושע יד:ו–יד).
4. ה' מעניק את חברון לכלב (יהושע טו:יג–יד).

אם נקרא במקביל את יהושע יד, הרי שסיפור המרגלים לפי J מסביר מדוע הכָּלֵבִים יושבים בחברון. נראה כי האטיולוגיה היתה חשובה למחבר, כיוון שהוא כלל בסיפורו אטיולוגיות גם לנחל אשכול ולחרמה.

למקור P אין כל מגמה אטיולוגית שכזו. המטרה העיקרית של הסיפור עבורו היא להסביר מדוע דור המדבר לא נכנס לארץ המובטחת. לכן לפי P, יהושע שהיה מעל גיל 20 כאשר נשלחו המרגלים ולכן היה אמור למות במדבר, נכלל עם כלב כמי שהתנגד למרגלים וזכה בשל כך בחסד ה'.^[5]

משה: פסיבי ב- P, אקטיבי ב- J

לפי P, דמותו של משה היא שטוחה;^[6] הוא עושה מה שה' אומר לו לעשות. הוא שולח את המרגלים בציווי ה', וכאשר ה' מספר לו על תוכניתו להכריח את דור המדבר לנדוד במשך ארבעים שנה עד למותם, משה אינו אומר דבר. יתרה מכך, המרגלים אפילו אינם מדווחים למשה אלא ניגשים ישירות אל העם – לפחות לפי השחזור שהוצג לעיל (יש אפשרויות פרשניות אחרות לפסקה זו). כאשר משה מותקף על ידי העם, הוא ואהרן אחיו נופלים על פניהם, ויהושע וכלב נאלצים להיחלץ לעזרה.

משה לפי J, לעומת זאת, הוא אקטיבי. כשהוא שולח את המרגלים, הוא נותן להם הנחיות מדויקות. כאשר הם חוזרים, הם מדווחים ישירות אליו. כשה' מספר למשה שבכוונתו להשמיד את ישראל, משה מגיב בנאום רהוט, ומתחנן בפני ה' לשקול זאת מחדש. כאשר האנשים מודיעים למשה שבכוונתם להיכנס לארץ בכל מקרה, הוא מתווכח איתם בנחרצות, ולא זז מעמדתו גם כאשר האירועים פעלו נגדם.

ה': מרוחק והחלטי ב- P, אנושי והפכפך ב- J

במקור P ה' הוא ברור והחלטי. הוא מצווה את משה לשלוח מרגלים, ומשה מציית. העם מאיים על כלב ויהושע, וכבוד ה' נגלה כדי להגן עליהם. ה' מצהיר בפני משה על מה שיקרה לדור המדבר, ואין כל ויכוח. המרגלים מתים במגפה לפני ה'. כלומר, ה' הוא רב עוצמה ובעל שליטה מלאה, אך יחד עם זאת גם מרוחק. תפיסה זו של ה' מאפיינת את P, וניתן להבחין בה בבירור, למשל בסיפור הבריאה הראשון בבראשית א:א–ב:ד₁.

במקור J, ה' שונה לגמרי.^[7] כשהוא כועס, הוא מגיב בהגזמה, ומאיים להרוג את כולם. תגובתו המוצלחת של משה מניאה אותו מכוונתו זו. דמות רגשנית והפכפכה זו מזכירה מאוד את דמותו של ה' בסיפורי בראשית של J. ה' משנה שם את דעתו לגבי יצירת האדם (בראשית ו:ז) ואז לגבי השמדתו (בראשית ח:כא). בקיצור, ה' של J הוא הרבה יותר "אנושי".

בעיות בפתרון של השערת התעודות

כפי שצויין לעיל, השערת התעודות אינה מספקת שני מקורות שלמים ומקבילים, כפי שהיא עושה בדרך כלל, ומכאן עלינו להניח שהעורך ביצע שינויים בטקסט. למשל:

1. למקור J אין הקדמה – אם J היה פעם תעודה שלמה, הרי שההקדמה מן הסתם הוסרה.

2. ההשערה אינה מסבירה את הכפילות הראשונה שתוארה לעיל – משה שולח את המרגלים פעמיים – מכיוון ששני הפסוקים הם זהים ושניהם ממקור P:

^יג:ג וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְ־הֹוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה:

^יג:ד וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם…

^יג:יז וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן...

במקום זאת, עלינו להבין את הכפילות הזו כסוג של "חזרה מקשרת" (חזרה על ביטוי או פסוק לאחר הופעתה של הערה מוסגרת בטקסט).^[8] רשימת השמות היא, איפוא, תוספת לטקסט המקורי של P. ניתן להסיק שמדובר בתוספת מאוחרת מפסוק יד:ו, המציג את כלב ויהושע – כאילו בפעם הראשונה – ככאלו שהיו "מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ". הצגה שכזו היתה נחוצה רק אם רשימת השמות עוד לא היתה קיימת.

3. הפסוק המתאר את חזרת המרגלים (יג:כו), כפי שהוא לפנינו, הוא מוזר:

^יג:כו וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל כָּל עֲדַ֧ת בְּנֵֽי יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּ[ם]^[9] אֶת פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ: ^יג:כז וַיְסַפְּרוּ לוֹ֙…

• יש כפילות פעלים בפתיחה.
• יש כפילות של שם המקום.
• הביטוי "ואת כל העדה" (מונח של P) אינו מתאים להקשר.
• לשון היחיד במילים "ויספרו לו" שבפסוק הבא אינה מתאימה לתיאור לפיו הדיווח היה למשה, לאהרן ולכל עדת בני ישראל.

הפסוק נראה כשילוב של P (כחול) ו- J (אדום), כאשר עורך כהני הוסיף כמה מילים (שחור מוטה) כדי לגרום ל- J להישמע קרוב יותר ל- P.

4. תיאור מותם של המרגלים הוא מוזר:

^יד:לו וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיַּלִּ֤ינוּ עָלָיו֙ אֶת כָּל הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל הָאָֽרֶץ: ^יד:לזוַיָּמֻ֙תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְ־הֹוָֽה: ^יד:לח וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ:

פסוק לו אינו מתיישב עם פסוק לז:

• פסוק לז נראה כמשפט עצמאי. הוא מתחיל במבנה המקובל של פתיחה באמצעות פועל-נושא ("וימֻתו האנשים").
• פסוק לו אינו מוביל לפסוק לז גם מבחינה דקדוקית, אחרת הפועל היה אמור להופיע בזמן עבר (מתו).
• אם שני הפסוקים הם מקשה אחת, לא היתה כל סיבה להכליל בפסוק לז את ההערה המזהה את המרגלים כמי שהיו "מוצִאֵי דִבת הארץ רעה", שהרי זה מפורש בפסוק לו.

גם פסוק לח הוא מוזר:

• פסוק לו מצהיר במפורש כי רק מוציאי הדיבה מתו. יהושע וכלב לא הוציאו דיבה.
• למה הכוונה שיהושע וכלב היו "מן האנשים ההם"? הם אמנם היו בין המרגלים, אבל לא בין מוציאי הדיבה.
• סופו של הפסוק ("ההֹלכים לתור את הארץ"), המהדהד את פתיחת פסוק לו ("האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ") אינו מתאים לאחר המילה "ההם". עושה רושם שהעורך ניסה לפתור את הבעיה הקודמת, כלומר, את היותם של יהושע וכלב מרגלים, אך לא מוציאי דיבה.

הנקודות לעיל אודות פסוקים לו ו-לח, יחד עם התובנה לפיה רשימת השמות היא תוספת מאוחרת של P, ממחישות כי הטקסט במקור P עבר עריכות.^[10]

סיכום

פתרונה של השערת התעודות מושך את הלב; הוא מיישב רבות מהכפילויות ומהסתירות. עם זאת, הוא אינו פתרון מושלם במקרה הזה; לטקסט נוספו תוספות במספר מקומות, והעורך מחק חלק מהחומר המיותר.

להלן יוצג שחזור של שתי התעודות, ביחד ולחוד:^[11]

הטקסט המשולב

כחול = P
אדום = J
כחול מוטה = תוספת של P
שחור מוטה = עורך

^יג:א וַיְדַבֵּ֥ר יְ־הֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: ^יג:בשְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם: ^יג:ג וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְ־הֹוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה:

^יג:ד וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר: ^יג:ה לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־חוֹרִֽי: ^יג:ו לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה: ^יג:ז לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יוֹסֵֽף: ^יג:ח לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן: ^יג:ט לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא: ^יג:י לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי: ^יג:יא לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי: ^יג:יבלְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי: ^יג:יגלְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל: ^יג:ידלְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי: ^יג:טולְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי: ^יג:טזאֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ:

^יג:יז וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן

^יג:יז2 וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת הָהָֽר: ^יג:יח וּרְאִיתֶ֥ם אֶת הָאָ֖רֶץ מַה הִ֑וא וְאֶת הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם רָֽב: ^יג:יט וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים: ^יג:כ וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים:

^יג:כא וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת:

^יג:כב וַיַּעֲל֣וּ בַנֶּגֶב֘ וַיָּבֹ֣א עַד חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם: ^יג:כג וַיָּבֹ֜אוּ עַד נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן הַתְּאֵנִֽים:^יג:כד לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

^יג:כה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם:

^*יג:כו וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּ[ם]^[12] אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ:

^יג:כז וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ: ^יג:כחאֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם: ^יג:כט עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן: ^יג:ל וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת הָעָ֖ם אֶל מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ: ^יג:לא וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל הָעָ֑ם כִּֽי חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ:

^יג:לב וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת:

^יג:לג וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם:

^יד:א1 וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם

^יד:א2 וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא:

^יד:ב וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ: ^יד:ג וְלָמָ֣ה יְ֠־הֹוָה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ שׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה:

^יד:ד וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה:

^יד:ה וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ^יד:ו וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן יְפֻנֶּ֔ה מִן הַתָּרִ֖ים אֶת־הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם: ^יד:ז וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד: ^יד:ח אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֙נוּ֙ יְ־הֹוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֙נוּ֙ אֶל הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ: ^יד:ט אַ֣ךְ בַּֽי־הֹוָה֘ אַל־תִּמְרֹדוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽי־הֹוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם: ^יד:יוַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְ־הֹוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל:

^יד:יא וַיֹּ֤אמֶר יְ־הֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ: ^יד:יבאַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי־גָּ֥דוֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ:

^יד:יג וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־יְ־הֹוָ֑ה וְשָׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּֽי־הֶעֱלִ֧יתָ בְכֹחֲךָ֛ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ: ^יד:יד וְאָמְר֗וּ אֶל־יוֹשֵׁב֘ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְ־הֹוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה׀ אַתָּ֣ה יְ־הֹוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה: ^יד:טו וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָׁמְע֥וּ אֶֽת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר:^יד:טז מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְ־הֹוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר: ^יד:יז וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר: ^יד:יחיְ־הֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֹ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֹ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־ שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים: ^יד:יט סְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה:

^יד:כ וַיֹּ֣אמֶר יְ־הֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:^יד:כא וְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְ־הֹוָ֖ה אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ: ^יד:כבכִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי: ^יד:כגאִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ: ^יד:כד וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה: ^יד:כהוְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף:

^יד:כו וַיְדַבֵּ֣ר יְ־הֹוָ֔ה אֶל מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר: ^יד:כז עַד מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי:^יד:כח אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי אָ֙נִי֙ נְאֻם יְ־הֹוָ֔ה אִם לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם:^יד:כט בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכָל מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי: ^יד:ל אִם אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן: ^יד:לא וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ: ^יד:לבוּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה: ^יד:לגוּ֠בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֣וּ אֶת זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר: ^יד:לד בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר תַּרְתֶּ֣ם אֶת הָאָרֶץ֘ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת עֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת תְּנוּאָתִֽי: ^יד:לה אֲנִ֣י יְ־הֹוָה֘ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־לֹ֣א׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ:

^יד:לו וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ (וילונו) וַיַּלִּ֤ינוּ עָלָיו֙ אֶת כָּל הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל הָאָֽרֶץ:^יד:לז וַיָּמֻ֙תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְ־הֹוָֽה: ^יד:לחוִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ:

^יד:לט וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד: ^יד:מ וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְ־הֹוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ: ^יד:מא וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְ־הֹוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח: ^יד:מבאַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְ־הֹוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם: ^יד:מג כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְ־הֹוָ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יְ־הֹוָ֖ה עִמָּכֶֽם: ^יד:מד וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְ־הֹוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה:^יד:מה וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה:

טקסט מחולק לפי מקורות

הערה: הסימן \\ מציין את מיקומם של ה'תפרים'.

מקור P

^יג:א וַיְדַבֵּ֥ר יְ־הֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: ^יג:ב שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֙רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜ד לְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם: ^יג:ג וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְ־הֹוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה: [^יג:ד וְאֵ֖לֶּה שְׁמוֹתָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר: ^יג:ה לְמַטֵּ֣ה שִׁמְע֔וֹן שָׁפָ֖ט בֶּן־חוֹרִֽי: ^יג:ו לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה: ^יג:ז לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יוֹסֵֽף: ^יג:ח לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן: ^יג:ט לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא: ^יג:ילְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סוֹדִֽי: ^יג:יא לְמַטֵּ֥ה יוֹסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי: ^יג:יב לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי: ^יג:יג לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל: ^יג:יד לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי: ^יג:טו לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי: ^יג:טז אֵ֚לֶּה שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן יְהוֹשֻֽׁעַ:] ^יג:יז1 וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן \\ ^יג:כא וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת: \\ ^יג:כה וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֽוֹם: ^*יג:כווַיֵּלְכ֡וּ אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן \\ ^יג:לב וַיֹּצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּר אֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת: \\ ^יד:א1 וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קוֹלָ֑ם \\ ^יד:ב וַיִּלֹּ֙נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֙תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם א֛וֹ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ:^יד:ג וְלָמָ֣ה יְ֠־הֹוָה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲל֧וֹא ט֦וֹב לָ֖נוּ שׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה: \\ ^יד:הוַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ^יד:ו וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה מִן־הַתָּרִ֖ים אֶת־הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם: ^יד:ז וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טוֹבָ֥ה הָאָ֖רֶץ מְאֹ֥ד מְאֹֽד:^יד:ח אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֙נוּ֙ יְ־הֹוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֙נוּ֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ: ^יד:ט אַ֣ךְ בַּֽי־הֹוָה֘ אַל־תִּמְרֹדוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛ם וַֽי־הֹוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם: ^יד:י וַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגּ֥וֹם אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְב֣וֹד יְ־הֹוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל: \\ ^יד:כו וַיְדַבֵּ֣ר יְ־הֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר: ^יד:כז עַד־מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־תְּלֻנּ֞וֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּה מַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי: ^יד:כח אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־אָ֙נִי֙ נְאֻם־יְ־הֹוָ֔ה אִם־לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם: ^יד:כט בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכָל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥ר הֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי: ^יד:ל אִם־אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן: ^יד:לא וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ: ^יד:לב וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה: ^יד:לג וּ֠בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֣וּ אֶת־זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד־תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר: ^יד:לד בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָרֶץ֘ אַרְבָּעִ֣ים יוֹם֒ י֣וֹם לַשָּׁנָ֞ה י֣וֹם לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙ אֶת־ עֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנוּאָתִֽי: ^יד:לה אֲנִ֣י יְ־הֹוָה֘ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־לֹ֣א׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנּוֹעָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ: \\ ^יד:לו וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ (וילונו) וַיַּלִּ֤ינוּ עָלָיו֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לְהוֹצִ֥יא דִבָּ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ:^יד:לז וַיָּמֻ֙תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מוֹצִאֵ֥י דִבַּת־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְ־הֹוָֽה: ^יד:לח וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ:

מקור J

<חסר> ^יג:יז2 וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר: ^יג:יח וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּא אִם־רָֽב: ^יג:יט וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטוֹבָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּה הַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים: ^יג:כ וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץ וְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים: \\ ^יג:כב וַיַּעֲל֣וּ בַנֶּגֶב֘ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרוֹן֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְר֗וֹן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם: ^יג:כג וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמוֹרָה֙ וְאֶשְׁכּ֤וֹל עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמּ֖וֹט בִּשְׁנָ֑יִם וּמִן־ הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים: ^יג:כד לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכּ֑וֹל עַ֚ל אֹד֣וֹת הָֽאֶשְׁכּ֔וֹל אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: \\ ^*יג:כו וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ *[אותו] דָּבָר֙ וַיַּרְא֖וּ אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ: ^יג:כז וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ: ^יג:כח אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻר֤וֹת גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם: ^יג:כט עֲמָלֵ֥ק יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יוֹשֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יוֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥ד הַיַּרְדֵּֽן: ^יג:ל וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ: ^יג:לאוְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמּוֹ֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲל֣וֹת אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ: \\ ^יג:לג וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם: \\ ^יד:א2 וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא: \\ ^יד:ד וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה: \\ ^יד:יא וַיֹּ֤אמֶר יְ־הֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֙נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹת֔וֹת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּֽוֹ: ^יד:יב אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאוֹרִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגוֹי־גָּ֥דוֹל וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ: ^יד:יג וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־יְ־הֹוָ֑ה וְשָׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּֽי־הֶעֱלִ֧יתָ בְכֹחֲךָ֛ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבּֽוֹ: ^יד:יד וְאָמְר֗וּ אֶל־יוֹשֵׁב֘ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְ־הֹוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה׀ אַתָּ֣ה יְ־הֹוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה: ^יד:טו וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־שָׁמְע֥וּ אֶֽת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר: ^יד:טז מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְ־הֹוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר: ^יד:יז וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר:^יד:יח יְ־הֹוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֹ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֹ֤ן אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים עַל־ שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים: ^יד:יטסְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה: ^יד:כ וַיֹּ֣אמֶר יְ־הֹוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:^יד:כא וְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבוֹד־יְ־הֹוָ֖ה אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ: ^יד:כב כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי: ^יד:כג אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ: ^יד:כד וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה: ^יד:כה וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף: \\ ^יד:לט וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד: ^יד:מ וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְ־הֹוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ: ^יד:מא וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְ־הֹוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח: ^יד:מבאַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְ־הֹוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם: ^יד:מג כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְ־הֹוָ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥ה יְ־הֹוָ֖ה עִמָּכֶֽם: ^יד:מד וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲר֤וֹן בְּרִית־יְ־הֹוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה: ^יד:מה וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה: