הפסקה השנייה של קריאת שמע (דברים יא:יג-כא) חופפת משמעותית לפסקה ראשונה שלה (דברים ו:ד-ט), וכוללת גם רעיונות מרכזיים וביטויים זהים. סביר להניח שהפסקה השנייה נכתבה כהרחבה מאוחרת של הראשונה, בתהליך שעשוי לשקף את השלבים המוקדמים בתהליך הפיכת קריאת שמע לטקסט מרכזי.
