קדושה

סיפורו של המקלל, בנם של אישה ישראלית וגבר מצרי, מלמד על התפיסה הכוללת של פרשת אמור בנוגע לזכויות גרים ועל החשיבות של שמירה על "קדושת המחנה".

הטומאה מועברת במגע. האם מבחינה תאולוגית אפשר שהוא הדין בקדושה?

איזה קשר מוצאת התורה בין שמירת כשרות ובין קדושה אישית?