הגרסה היוונית־יהודית של מגילת אסתר מוסיפה לסיפור כמה יסודות חדשים, בהם תפילה לאלוהים, חלומות נבואיים והכרה במעורבות אלוהים באירועים. קטעים אלה נוספו בירושלים בימי שלטון החשמונאים, והם משקפים את הקונפליקט בין הסיפור הגלותי המקורי ובין אופני התקבלותו ביהודה החשמונאית.
