דיון

תורה מסיני: המסורת אל מול האקדמיה

ענווה, ספקנות, והגדרת גבולות האמונה

הדפסה
שיתוף
הדפסה
שיתוף

אמונה אינה מצווה על האדם לעצום את עיניו. היא מבוססת על המציאות כפי שהיא. כמובן שהיא בונה על גביה קומות גבוהות יותר, אבל הזריחה היא זריחה, הקרקע היא קרקע והיממה היא יממה. בשל כך, כאשר אדם נתקל בעובדות שאינן מתיישבות עם אמונתו העמוקה, הוא נקרא לתהליך ארוך ומורכב: לעתים בחינת שתי נקודות ההנחה שיצרו את הסתירה הזו, ולעתים הליכה בדרך שלישית של שינוי מבני כולל שיכיל הן את אמונתו והן את המציאות.

מה יעשה אפוא אדם כאשר תיאוריות של ביקורת המקרא מתייצבות לפניו כסותרות את אמונו בדבר היות התורה דבר ה' שהתגלה למשה רבנו בהר סיני? כדאי לו ללכת בשלושת הנתיבים גם יחד.

ראשית, להתרגש פחות מתיאוריות של ביקורת המקרא. השחצנות הנמצאת בבסיסה, כאילו יש בידינו כיום כלים 'מדעיים' לקבוע כיצד נכתב הטקסט של התורה שנמצא לפנינו – ראויה להנמכה ולריכוך. יש קושיות, יש תופעות, יש נטיות – אבל להתיימר לקבוע דברים מוחלטים על טקסט שנמצא בידינו אלפי שנים (גם לדעתה) אינו מהווה התייחסות שיש בה כדי לערער את אמונתו של אדם. לא זו בלבד, אלא שיש חולשות רבות בתיאוריות הבאות להחליף את עולמו האמוני, ורבות מהן נתונות במחלוקת.

שנית, הוא צריך לבחון האמנם אמונתו מחייבת לומר שכל התורה כולה ניתנה למשה בהר סיני. כבר התורה עצמה מלמדת שלא (חלקים ממנה ניתנו במשכן, חלקים במדבר מואב וכד'); כבר התורה עצמה מלמדת שאפשר שיש בה פסוקים שלא משה רבנו אמרן (הפסוקים האחרונים בתורה; מקומות נוספים שרומז אליהם ראב"ע; דברים שכתב רבי יהודה החסיד); ודברים אלה מחייבים עוד ועוד לבדוק מהם גבולות הגיזרה של הקביעות האמוניות המאפשרות התבוננות בדרכים שהמקרא נוצר.

ושלישית – עליו לכונן את נקודת המוצא של אמונתו. משעה שאדם מאמין כי נפתחו שערי שמיים וריבונו של עולם נגלה למשה רבנו פנים אל פנים ודבר עימו מתוך האש אפילו אות אחת – השאלה לגבי מה בתורה הוא ממשה רבנו ומה לא חשובה פחות (אני מדגיש: פחות, לא שהיא לא חשובה מאוד).

עיקר העיקרים באמונה הוא שההתגלות הא-לוהית התרחשה, ושמשה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. זהו עיקר האמונה שעליו בנוי הכל. כל השאר יכול להיוותר מעורפל בעולמו, ולאפשר לו להתנהל לא בפיצול אישיות  - אישיות מאמינה ואישיות מדעית – אלא כאישיות הרמונית, המכירה בכך שאין לנו כלים מספיקים כדי לדעת מה באמת התרחש שם. ברם, לפי מסורת היהדות לדורי דורות, אמונת ישראל חייבת להכיל את האמונה בהתגלות האלהית במשמעות הפשוטה והבסיסית.

הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת ההסדר של ישיבת אורות שאול בתל אביב. בוגר ישיבת הר עציון, הרב שרלו היה ממייסדי קרן ארגון רבני צהר ועומד בראש האגף לאתיקה שלו. מבין ספריו פירוש לשיר השירים, מעמדה ותפקידה של הנבואה ועוד.